“.דרך רחוקה ובסופה אתה ניצב, אבוא אליך חרש כרוח ערב, נלך איתה עד תום יחדיו”
Ornit2018-07-16T16:01:48+00:00
הודו גדולה… לא נגמרת לי
Ornit2018-07-05T04:39:55+00:00"תהיה מי שתהיה ותעשה מה שתעשה, כשאתה באמת רוצה משהו, זה מפני שהמשאלה הזאת מקורה בנשמתו של היקום, זאת היא השליחות שלך על פני האדמה." אנחנו באסאם, השער של שבע האחיות, שנייה לפני שנגמרת לנו הויזה להודו, חלפה לה שנה ולצערנו צריכים לחדש אותה בניכר, אנחנו מקבלים תיאבון ורצון עז לטעום משבע האחיות ומסתפקים בקצת מכל אחת ונשארים עם טעם בפה של עוד וסקרנות אין סופית, ואנחנו בדרכנו לנאגאלנד אל הלא נודע ... נאגאלנד היא מדינה קטנה בפינה הכי מזרחית של הודו וגובלת עם בורמה, רוב תושביה מורכבים מ-16 שבטים, שהיו עסוקים מאות בשנים להילחם בפולשים מבחוץ ובאחד בשני, כולם מלוכסנים ,לכל שבט שפה ייחודית משלו, בגדים מסורתיים וארכיטקטורה משלו, בעבר מרבית השבטים היו ציידי גולגלות, וכיום הם נראים כאנשים יחסית מודרניים ש"עברו 1000 שנות התפתחות בתקופת חיים אחת", בעבר הם האמינו בכוחות הטבע, וכיום כמעט כולם נוצרים מאמינים בישו בעקבות הבריטים והאמריקאים שפלשו למקום. ניתן לראות שרידים של גולגלות של חיות בכניסה לבתים, שערי עץ מגולפים עם גולגלות וחזיתות בתים בולטים כחרטומי אוניה, רב הכפרים בנויים בראש רכס הר מבוצר ומנהלים חיי קהילה הדוקים ומרתקים, כמו כן תושבי נאגה אוכלי הכול, אבל ממש הכול, על זה אפרט בהמשך... אנחנו יוצאים מקאזיראנגה ומאסאם והדרך משתנה די מהר, לאורך הכביש שווקים של יום ראשון, שוק ענק למכירת חזירים, שוק פרות, שוק בגדים... האנשים גם כן משתנים עם הנוף ומתלכסנים לאט לאט יותר ויותר, נכנסים לתוך יער עבות ממש ג'ונגל, ה"כביש" זוועות, אין כביש למעשה [...]
