.סוף כל סוף , אני כותבת את הבלוג על יום הצילומים הכי כייפי שצילמתי עד היום

 אני רוצה לשתף אתכם במקור האהבה שלי למקצוע הצילום, ובתהליכים שאני עוברת עם עצמי ועם הלקוחות שלי לפני הצילומים וגם לאחר הצילום.

.הסיפור שמאחורי המוצר : זה נשמע כמו שורה מתוך קורס שיווקי של הרדוף , אז אנסה לנסח את זה אחרת

.העבודה שלי כצלמת (מבחירה) מתחילה כבר מהטלפון או מהמייל הראשון שהלקוח מפנה אלי

  כמו חסידה שנוחתת אצלי על גג ופורקת חבילה עטופה בבד חיתול, סוג של לידה

… שלום שמי ככה וככה ואני רוצה לצלם

בשביל הקייס סטאדי : “שלום שמי איילת , אני רוצה לצלם את המוצרים החדשים שעיצבתי  , מוצרי טקסטיל ונייר לילדים, (לפעמים יש רק מוצרים בלי סיפור ממש מורכב מאחורי זה למרות שמאחורי כל לקוח ועסק יש סיפור קטן משלו)

במקרה של איילת- איילת איירה ביד ובמחשב סיפור על ילדה בשם סורי וסוריקטה בשם קטה,

“סוריקטה” ביחד בעולם ילדותי והזוי משלה כמו הנסיך הקטן אבל בלי מטוסים ועם ילדה ולא ילד.

האיורים היו משגעים והיא הדפיסה אותם על קלמרי בד, כריות, תיקים, שמיכות, סדינים, דגלים, ניירות מכתבים, גלויות ועוד…איילת גם כתבה סיפור מקסים ותוציא גם ספר בקרוב…

את איילת הכרתי כבר קודם ואת הראש שלה …אבל מפגישה ראשונה שבה ראיתי את המוצרים יחד עם כוס קפה וסיגריה, הרבה סיגריות (הפסקתי כבר מקווה) התחילו לי הבזקי רעיונות…

בית ינאי חוף ילדותה, סוריקטות, כותונת לילה לבנה, צילום של ילדיה דווקא, ולא אחרים,

לבן הרבה לבן וקצת שחור, נקי, מינימליסטי…כמו שאני אוהבת!

ים ומצעים זה חיבור די הזוי…התחלתי לקבל כיוון סוריאליסטי. נפרדנו בנשיקות.

וחיכיתי לרשימת המוצרים לפק טוש – (צילום מוצר בסטודיו נקי )ולמספר תמונות האווירה,

בינתיים אני מתחילה לי מחברת חדשה  על הפרויקט כותבת וכותבת: צבעים ,רעיונות, סרטים שמזכירים, משפטים משירים, וכל מה עולה מדמיוני .

אני פותחת מחשב בפינטרסט – איך לא ממשק גאוני שכזה עם מורפיקס לצידו כי הדבר הכי בעייתי בפינטרסט מספיק שאתה עושה שגיאת כתיב אחת והוא נתקע…שמישהו באמת יסדר את זה סוף כל סוף.

מתחילה להקליק את כל המוצרים שאני צריכה לצלם ומקבלת מגוון של צילומים בנושא, חופרת שעה שעתיים ..כל צילום שמעורר בי משהו שיש בו רעיון או שנראה לי מתאים שומרת אותו בתיקייה על המסך מחשב.

בשיטוט בפינטרסט התיקייה שלי מונה כמה עשרות צילומים ,עוברת עליהם בוררת, הרעיון מתחיל

.לקרום עור וגידים

שולחת לאיילת שפותחת אצלה בבית ומסמנת לי לאיזה השראה יותר התחברה ולאיזה פחות ושולחת לי גם  משלה.

מקבלת עוד כיוונים ומעמיקה בכיוונים שהסכמנו שתינו.

מתחילה לאגור אביזרים ופריטים שיתאימו לפריים זה ואחר. סטיילינג במונח מקצועי יותר.

זה לוקח כמה ימים תלוי בלקוח ובתזמון ,בימים האלה אני מפתחת סט שלם בראש רואה אל מול עיני ואז מציירת את זה במחברת סטים שלמים ערוכים לפרטי פרטים.כמו סטורי בורד.

הקונספט נבנה 12 תמונות אוירה בים בשעת בוקר מוקדמת מאוד.

יצאנו ב-4 לפנות בוקר, הים פה קרוב רק 15 דקות…מעמיסים את הכלבה כי גם לה יש פריים ו-2 ילדים מנומנמים מחופש הגדול.

אור ראשון תאורה רכה יחסית צבעים מונו כרומטיים.

לבושים בלבן מכנס בד קצר שמלה לבנה וכותונת לבנה , בלון אדום , סקטים , פטיש , ארגזי עץ , משטחי עץ שגררנו איילת ואני , סולם נפתח , סולם עומד , בובת סוריקטה , כנפי נוצות שהכנתי , חבל כביסה , סנדות , מקלות כביסה ועוד…

ואת המוצרים כמובן

האור הראשון הזה מאוד מוגבל

הצילומים נערכו יומיים…הייתה חוויה היסטרית, שלעולם לא תישכח!

ידענו כבר מראש שהצילומים יעברו עיבוד מחשב גם שישלימו את התמונה שתוכננה מראש וגם שידגישו את המראה הסוריאליסטי

גם בפק שוטים היה טוויסט קטן בכל צילום שתלנו בובת סוריקטה קטנה בגודל של 2 ס”מ שצצה לה כמו ברווז מהספר באנגלית….

דוגמאות מהפקשוטים :

הרעיון בצילומי האווירה הוא להכניס את הצופה למוד הנכון, לחוויה, למקום שהוא ירצה להיות בו

לפרסונה מאחורי המעצב או המוצר, ההוויה, הרוח וגם הפילוסופיה אם יש.

צילומי אוירה מעבירים מסר, ריחות ,טעמים, מראות ..מספרים את הסיפור של היוצר או המוצר או של שניהם ביחד.

לצלם בשבילי זה לא רק טכניקה אור וחושך זה קריאטיביות, יצירתיות, דמיון …

אני בעצם עוזרת לעסקים לספר את הסיפור שלהם באמצעות הצילום.

צילומי אוירה לפני עיבוד מחשב :

והנה התוצאה לפניכם:

ועל זה נאמר ע”י הגאון הבלתי נשכח:

“כל ילד הוא אמן, הבעיה היא איך להישאר אמן גם כשאתה גדל”

 פאבלו פיקסו