אוטוטו…זהירות בלוג מדבק
נשאר עוד חודש וקצת, עוד לא קולטים ממש, אין יותר מידי זמן לקלוט מכל הבלת”מים שנופלים עלינו.
ערב יום הזיכרון נסענו כל המשפחה להתחסן במרפאת המטיילים של מכבי.
הילדים קיבלו 2 חיסונים כל אחד, אסא היה הגיבור הראשי ואיך שהוא נכנס ביקש להיות ראשון במין בטחון שאין לו מושג מה זה בכלל, בדקירה הראשונה הוא כל כך היה מופתע שהוא פרץ בבכי וחזר להיות התינוק של אמא, אלונה ותמרה מאוד פחדו זה כאב לרגע ועבר, לוקץ’ ואני קיבלנו 5 זריקות באותו המקום, אפילו לא זוכרת איזה … צהבות, קדחת, טטנוס, דלקת קרום המוח …משהו כזה.
אני בבוקר לא הרגשתי הכי טוב אבל ייחסתי את זה ליום הזיכרון שתמיד קשה,
יום אחרי החיסונים לוקץ ואני נכנסו לאווירת שפעת, התקררות נזלת אפצ’ים, כואב כל הגוף..אמרנו נו טוב החיסונים יום יומיים יעבור, אבל זה התגבר וממש הרגשנו חולים (בכל זאת החדירו לנו 5 מחלות מוחלשות אי אפשר להתעלם מזה).
יום שישי הלכתי לישון צהרים, לא כהרגלי כי זה אף פעם לא קורה, קמתי אחרי שעה האוזן שלי הייתה סתומה כאילו צללתי ולא יוצאים לי המים, התחיל כאב, מהשעה 1700 עד 2200 בלילה הכאב הלך והתגבר וגם הלחץ באוזן, במקום ללכת למסיבת יום הולדת אחרי ארוחת שישי הגענו לבית חולים מאיר, ראיתי כוכבים!!! ומכאן הסיפור רק הסתבך כאבים איומים עד יום שני ושוב פעם התייצבות במיון, אנטיביוטיקה מכל הכיוונים. יום שני בבוקר עשו לי חור בעור התוף לשחרר לחץ, הסינוסיטיס שלי הרקיע שחקים ופגע באוזן. מומלצת לניתוח, עברתי עוד שבוע וחצי לא שומעת וכאבים, יום שני לאחר מכן ניתוח עיניים באסותא, יום חמישי ניתוח בהרדמה מלאה לסינוסים שלא יסתבך הודו חלילה – ממש טיפול 10,000 לפני הנסיעה, זה שבוע שלישי שיש לי מים באוזניים, הרגשה נוראית, הם חייבים לצאת לפני הטיסה כי אסור לטוס ככה.
אני מרגישה בתוך בועה, מנותקת כאילו אני צוללת באמבטיה וכולם מדברים מעלי, אני לא יודעת עם הכל קרה בגלל החיסונים יש לי הרגשה חזקה שהם תרמו להסתבכות,
העיקר שנרגיש יותר טוב ולא יהיו עניינים או לפחות כמה שפחות עיניינים בהודו,
התלאות שבדרך…את האמת הופתעתי חשבתי שאדלג עד הטיסה מאושר ובינתיים מדלגת בין רופאים.
אבל משהו שמח בכל זאת קרה מצאנו שוכרים בדיוק בשבילנו, מאותו רגע שהם נכנסו לבית ידענו שהם בדיוק בשבילנו…באנרגיות…עם שלושה בנים מתוקים, צחית ודני ברוך בואכם לביתנו אנחנו שמחים לחלוק אותו אתכם עד שנחזור תהנו ממנו ושמרו עליו הוא של צילה שלי!
בינתיים רק בריאות עד הפעם הבאה.
Leave a Reply